יום שלישי, 24 במאי 2016

"בר מצווה" לקשר הרב דורי- ביה"ס "הרצל " יהוד


בית ספר הרצל ביהוד חוגג "בר מצווה" לתכנית
(פורסם בבלוג " הקשר הרב דורי")

סיגל דורי, מבין ותיקת המורות המובילות של תכנית הקשר הרב דורי, שמעבירה את הקשר הרב דורי כמעט מיום היווסדה של התכנית בבית ספר הרצל ביהוד, סיימה השבוע את מפגשי  שנת ה"בר מצווה". תחת שרביטה של סיגל, כמיזם דגל הנתמך ע"י המנהלת, יעל שטרמר,  המשיכה המסורת להשתרש בביה"ס וזכתה לנאמני תכנית המתמידים ובאים מזה כמה שנים. וכך מסכמת סיגל את החוויה השנה:






 

"ביום שני האחרון, ה-9.5 נפגשו חונכי הקשר הרב דורי עם הסבים והסבתות במפגש מגבש ומעשיר בבית התפוצות.
ביקרנו בשער המשפחה המתעד אירועים במסורת היהודית; אירוע בר מצווה, חתונה וליל הסדר בקהילות ספרד ומזרח אירופה במאה ה-19.
בשיחת הפתיחה שיתפנו בנוסטלגיה; משחקים של פעם והיום, סיפורי ילדות.
שיתפנו בזכרונות של העם היהודי בתקופות קשות, ללא אפשרות בחירה ובתקופות של אור ותקווה.
נכדות נכדים, סבים וסבתות חוו את קורות עם ישראל בתקופות ואירועים בהיסטוריה שלנו; עלייה, מלחמת עצמאות, תנועות נוער\ ירושלים ועוד... הביקור היה מעשיר ביותר. תודה.
ישנה חשיבות רבה לשיתוף, לשימור המורשת, להקשבה לסיפורי הווי אז והיום, סיפורים  מרגשים של הגימלאים המעשירים את כולנו .







אתר "הקשר הרב דורי" ובית התפוצות מתעדים ומשתפים סיפורי מורשת כי כולנו חלק מהסיפור וכולנו תורמים להווי, למסורת ולשימור המורשת.
בשנה זו עסקנו בעיקר בחגי ישראל, בזכויות שלנו בארץ ישראל ובגלות, בקהילות התפוצות ותיעדנו סיפורי מורשת באתר בית התפוצות, גם השנה.
שיתפנו בשיח, שיתפנו ברשת, שוחחנו, העשרנו מיומנויות בכלים טכנולוגיים ומיומנויות מחשב ונהנינו מהעשייה המשותפת.
אנחנו חלק מהסיפור
אנחנו חלק מהקהילה
אנחנו שותפים לעם, לארץ ולמיזם הנפלא- הקשר הרב דורי"



סיגל יקרה, אנו מוקירים, מעריכים וחבים לך תודה, על כל שנה בה את מתמידה, ומראה את הדרך לשימור המורשת וללמידה מעשירה בין דורית.

מצפות לראותך גם בשנה הבאה!

יום שני, 5 באוקטובר 2015

למידה שיתופית- הלכה למעשה




יישום פעילויות למידה שיתופית ותקשורת במרחב הווירטואלי, תוך שימוש במגוון כלים שיתופיים המאפשרים השתתפות בפרויקטים עם בתי ספר אחרים ממגזרים שונים, בשפות שונות וקשר עם מומחים. המורים והתלמידים ישתמשו בטכנולוגיה לצורך תקשורת ביניהם ובין התלמידים וההורים.

(מתוך תפוקות התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21)

רשת האינטרנט מזמנת לכל דורש מגוון קבוצות שיתופיות בכל תחום עסקי, כלכלי, לימודי ועוד.
בשנים האחרונות בסביבת הרשת מתנהלים בסביבות שיתופיות. סביבות רבות ברשת מקדמות את הלמידה והתקשורת השיתופית בקרב תלמידים ומבוגרים תוך קידום מיומנויות תקשורת, מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ותהליכי למידה משמעותיים בקבוצות פייסבוק, מתן המלצות, הצעות ודיונים.
אלו הם פני הרשת בין הלומד לסביבה באינטרקציה חברתית של הבעת דעות להבניית ידע משותף וניהול לומד עצמאי בלמידה אקטיבית המתבטאת בצפייה בלומדים אחרים, שיתוף בידע, דיאלוג, התבטאות, עריכה ועיבוד מדיה עד לתוצר הסופי אודות לדרכי ההוראה המגוונות, פעילות ומפעילות תלמידים בלמידה בלמידה זו.

בתחום הלמידה הפדגוגית, פדגוגית-דיגיטאלית, ניכרת התקדמות משמעותית ברמות הלמידה השיתופית; בין כיתות באותו ביה"ס, בין שכבות תלמידים, בין בתי ספר בארץ ובתי ספר בחו"ל. הפריית הלמידה, העשרה, התגובות והתוצרים מקדמים למידה ועשייה שיתופית מרשימה ואיכותית ומקדמת גם היכרות ולמידה בין מגזרית. 
בתוכנית Tec4 school מטעם מכון מופ"ת שבה השתתפו תלמידי בית ספר "הרצל" יהוד משכבה ה'  שהתנהלו בסביבת הלמידה הדיגיטאלית במהלך השנה ובסופו של תהליך זה נפגשו התלמידים עם עמיתים מבית ספר יהודי נוסף ומוסלמי. המפגש פנים אל פנים היה מרענן, מעצים ומקדם שיח בין מגזרי בלמידה שיתופית בין חלקיה השונים של החברה הישראלית המגוונת, התורם לפיתוח וטיפוח למידה שיתופית מקוונת, פיתוח קשרים בין תרבותיים במרחב המקוון והטמעת מודל TEC* בהתאמה לקבוצות השונות.

למידה שיתופית זו מקדמת מיומנויות תקשורת, ניהול עצמי בלמידה, מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ותהליכי למידה משמעותיים. בחברה הישראלית רבת הגוונים והרבדים למידה שיתופית בין מגזרים שונים היא מתבקשת ובעלת משמעות חינוכית ראשונה במעלה. מתוך חתירה לקידום למידה משמעותית ושיח בין מגזרי.

בסיוע תוכנית TEC4SCHOOL










 עוד בבלוג- 

יום שישי, 31 בינואר 2014

רגעי מחשבה- פוסט סיכום




שם הבלוג שבחרתי בתחילת לימודי התואר השני-רגעי מחשבה. נערכתי לקראת כתיבת הבלוג- עיצבתי לוגו, חיכיתי למשימת הכתיבה וניהול הבלוג.
כותבת...כותבת...ועל כך יפורט המשך...ובמהלך סמסטר שלישי, כתבתי רשומה רפלקטיבית  שבה הצגתי גם את תרומת הכתיבה לי באופן אישי ולתלמידינו בבתי הספר.


היום, אני כותבת את הרשומה המסכמת של הלימודים וחושבת:
האם אלו היו רגעי מחשבה? ימים? שעות?

מה אכתוב? איזו רשומה אפרסם השבוע? חושבת על רעיונות לכתיבה, נושאים מעניינים, מגוונים ורלוונטיים. כותבת....כל רשומה קוראת, מוסיפה מידע, מוחקת ו... מפרסמת.

תהליך כתיבה בבלוג הינו תהליך הבניית ידע, כתיבה, התפתחות והתמודדות במשך שלושה סמסטרים.

התפתחות?

בסמסטר ראשון של כתיבה בבלוג בחרתי נושאי כתיבה בקפידה, מתוך עניין. תכנון הכתיבה נמשך זמן רב תוך חיפוש מקורות מידע להעשרה, מידע חזותי, התייחסות למידע החזותי-ויזואלי וארגון המידע.

בהמשך, לאחר קבלת משוב מקדם ראשון, התייחסתי לפריטי המשוב, השבחתי תוך מחשבה רבה, עדכנתי מידע משמעותי לרשומה ומיקדתי יותר את המידע. הרשומות התקצרו אך העבירו מסר ברור, ממוקד וענייני.

לאחר, משוב מקדם שלב ב', בסמסטר שלישי, תהליך ארגון המידע והבניית הידע מתנהלים בכתיבה קולחת יותר תוך חשיבה רפלקטיבית שלי, התנסות מההוראה-למידה, ההדרכה וקידום הכתיבה האקדמית.

בדרך...היו קשיים של התלבטויות בבחירת הנושא, בכתיבת הרשומה שמשום מה לא התפתחה בכתיבה ולא היתה לשביעות רצוני. מוחקת...כותבת...בוחרת נושא נוסף.
ממשיכה בכתיבה, מציגה רעיונות חדשים ומארגנת את הידע האישי.

כשניתנה האפשרות לבחור, הצגה בדרך דיגיטאלית את פרוייקט הגמר או להמשיך בכתיבת הרשומות בבלוג התלבטתי, חשבתי, החלטתי. להמשיך שגרה לבניית תוצר אישי שלי וכאן חשוב לי לומר, כי התבוננות וקריאה שלי את מכלול הרשומות אני שואלת את עצמי – האם את כל זה כתבתי?

שאלה זו מעידה על תהליך שבעיקרו נכתב בשילוב פדגוגיה וטכנולוגיה ברוב הרשומות, חשיבה, תהליכי טיוט תוך יצירת קשרים בין פריטי המידע. הרי שבסופו של דבר זהו תוצר כולל שלי.

והעיצוב?
החלק האהוד עליי מאוד. במהלך כתיבת הבלוג הוספתי תגיות לכל רשומה המאפשרות התמצאות נוחה, גאדג'טים בצד הרשומות המוסיפים מידע נוסף על העשייה וההתמקצעות שלי -אתר מתקוונים לשפה משותפת, תיקיית כלים שיתופית עם יישומים ברשת, המתעדכנת על ידי מידי יום לרשות כולנו, משימות מתוקשבות ו...רשומות שנקראו ונצפו יותר.

והרי לפניכם תוצר שלי, כרטיס הביקור שלי ממקום אחר, שונה, מקום של כתיבה משתפת.
אני כאן...במקום של ביטוי אישי.

מה היה הבלוג עבורי?

עולם הידע שלי כפי שהוא מוצג בבלוג, בחלקו, עולם ידע עדכני שנבנה מתוך עולם הידע הרחב שלי תוך קישור לפריטי ידע רלוונטיים מהמקצועיות שלי, מההדרכה בתחום התקשוב, מהקורסים שנלמדו במסגרת לימודי התואר השני, כנסים ...כך שכל אלה יצרו עבורי משמעות רבה לכתיבה, רעיונות, מחשבות, תובנות שאפיינו את תהליך הכתיבה.
מפרסמת בבלוג והנה, הדיאלוג האישי עם עצמי בבלוג מפורסם ברשת, ציבורי לקריאה, לביקורת, לתגובות אך מאפיין את ה"אני" שלי בשיתופיות ברשת, מבלי לשכוח...
תיאור רפלקטיבי של תהליכי למידה וחשיבה שלי.

רגעי מחשבה מאפיינים את אותם הרגעים שחשבתי על הנושא לכתיבה – תכנון הכתיבה, מחשבות, ארגון הרשומות.אכן, היו שעות כתיבה ולא רגעים עד הפקת תוצר כתיבה הולם, מבחינתי.

ברשומה הרפלקטיבית על תהליך כתיבת בלוג כתבתי ציטוט מהספר פו הדב-א.א.מילן ".....ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד...?"

לאן צועדים מכאן? משהו חדש חדש מתחיל אצלי? אצלנו?

אולי זה ידרוש רגעים? ימים? שעות? 


ועוד, דבר שרציתי לומר.....
                                                                                                             
תודה לצוות המלווה במכללה האקדמית אור יהודה במגמת תקשוב ולמידה, למרצים הקורסים,
לד"ר גילה קורץ & ד"ר גילה לוי עצמון 
ובהצלחה לכולנו.......






יום ראשון, 26 בינואר 2014

השתתפות בשיח שולחן עגול- למידה משמעותית


בחודש אוקטובר הוזמנתי למפגש עם הגברת עמליה חיימוביץ מנהלת המחוז להשתתף במפגש
שולחן עגול- למידה משמעותית במכון דודיסון ברחובות.

במפגש נכחו 6 מורות מבתי ספר יסודיים באזור יהוד –מונוסון מתחומי דעת שונים בלמידה בבית הספר ויועצת אחת.
חשוב לציין זאת  כי מורות אלו העוסקות בתחומי הדעת השונים תרמו כל אחד מההיבט המקצועי שלה לשיח הפדגוגי סביב השולחן העגול.
בשיח נשאלו שאלות על הכנת חומרי הלמידה לתלמידים- מי מכין ? הכנה בצוות ? הכנה של מורה לבד ?
האם חושבים על התלמידים מולנו בהכנת שיעור ?
שאלות אלו נשאלו כדי לחדד את חשיבות השיח הפדגוגי הצוותי בבית הספר ותרומתו ללמידה.
חשיבות רבה לתכנון חומרי הלמידה בראיית תוכנית הלימודים, התלמידים בכיתתנו.
בהמשך קיבלנו דף תכנון שיעור מיטבי ותמליל סרט צפייה בשיעור עברית  בכיתה ד'.

קירות הכיתה במכון דוידסון שידרו למידה וצפייה בעמיתים. קראתי מידע זה, השתתפתי בשיח המעניין ו... חשבתי על המהלכים הבאים בביה"ס כחלק מתפקידיי כרכזת תקשוב וחינוך לשוני.
מתוך שיח זה יצאתי לבית הספר ובדרכי ניסיתי לחשוב על מהלך משמעותי לקידום שיח פדגוגי בית ספרי.
צפייה בעמיתים,למידת עמיתים היעד שקבעתי ביחד עם מנהלת ביה"ס.

משתפת במידע החשוב על למידת עמיתים בתהליכי פיתוח מקצועי-

"אנו מאמינים כי צפייה בעמיתים היא אחת הדרכים לצמצום הפער בין הנלמד בתצורות הפיתוח המקצועי, לבין היישום בשדה ההוראה, בבתי הספר ובגני הילדים.
למידת עמיתים באמצעות צפייה בשיעורים, תקדם את השיח הפדגוגי ואת איכות ההוראה.
עובד ההוראה הפועל כמנהיג פדגוגי, מבין את חשיבות הרפלקציה בצפיית עמיתים, ומיישם את תהליכי התצפית והשיח,המכוונים לשיפור מעשה ההוראה.
בתי הספר שבהם מתקיימים תהליכי תצפית ושיח פדגוגי כחלק משגרת עבודה,עשירים בהזדמנויות חינוכיות, מרחיבים את רפרטואר התנהגויות ההוראה, מעלים את תחושת המסוגלות  העצמית של מורים ואת איכות ההוראה.
למידה וצפיית עמיתים= אמון ושקיפות, אמפתיה, תחושת ביטחון ומוגנות, ידע פדגוגי.,


מתחילים ליישם ..
קובעים שכבות גיל לצפיה, תכנון מורות במערכת שיתפנו לצפייה ולמשוב ומתחילים ...
ומה עם שיתוף הפעולה ?
בתחילה.. תכנון וארגון לא פשוטים, רצון למעורבות בתהליך לא גבוה אך מה שחשוב הוא "להיות שם", עם המורות, בשיח האישי בתחילה ובשיח הצוותי בהמשך. כיצד ?
מורה בכיתה ג' שהוזמנו אליה חשבה על שיח טיעוני עם התלמידים בנושא שבחרה. מתוך שיח עימה מיקדנו את נושא השיעור,בהתאם לזמן, מועד למידת הנושא וההקשר לתלמידים.
במהלך השיחה ראיתי כי ההיענות השתפרה,  השיח תרם לחשיבה, לתכנון ולביצוע ביום השיעור.
התלמידים דנו, טענו, הביעו דעתם. שוחחו בשפה ובהמשגה המילולית התואמת את השיח הטיעוני וכמובן ידעו לקשר לעולמם ולנושא זכויות הילד הנידון באותו חודש.

לאחר מפגש משוב צוותי,מחנכת הכיתה נתרמה ממשוב מדריכת חינוך לשוני, צוות המורות ואנוכי .
בחודש הקרוב נצפה מורות משכבה אחרת בשיעור נוסף כולל שיח משוב צוותי חשוב ומקדם וכך נמשיך  לשכבות נוספות בשאיפה לקדם את למידת העמיתים, צפיית העמיתים לקידום שיח פדגוגי, איכות ההוראה, חשיבות הרפלקציה בצפיית עמיתים תוך קידום ושיפור אמון ושקיפות, אמפתיה, תחושת ביטחון ומוגנות, ידע פדגוגי.

וכיצד נושא זה מתחבר לתקשוב ?

ראשית, עצם הצפייה בשיעורים כמו בשיח הפדגוגי מתקשרים לטכנולוגיה, לשותפות כמו בשיח "השולחן העגול".


בנוסף, נוכל ללמוד המון מלמידה בשיעורים סינכרוניים, שיעורים מצולמים,שיח סינכרוני, שיתוף בבנית משימות מתוקשבות, הצלחות תלמידים במשימות, אתגרים בערים שונות בארץ ובחו"ל כולל תהליכי חקר, יישומים מעניינים לתהליכי הוראה-למידה.
בדרך זו נצליח לקדם את מקצועיותנו כמורים,נשפר ונגוון את דרכי ההוראה.

התמונה מתוך :http://edbean.com/session-010-marshmellow-tower-building-your-team/



מקורות:
-מידע מחדר מכון דודידסון.

יום חמישי, 23 בינואר 2014

הערכה בהוראה ובלמידה


בהוראה ובלמידה מתייחסים לנושא ההערכה באופן משמעותי ומעמיק. לא מעט דובר בשנים האחרונות לחלופות בהערכה בלמידה .לא רק מבדקים אלא עבודות, דף מושג, היצגי תוצרי תלמידים יומן, תלקיט ועוד.. ההערכה היא חלק משמעותי ואינטגראלי מהלמידה וההוראה .ההערכה מאפשרת תכנון , מעקב ומשוב לשם קידום לומדים בתהליכי ותוצרי למידה .ההערכה משקפת למורים ולתלמידים את אופן השגת מטרות הלמידה.
 
תפקידי ההערכה הפנימית בהתייחס לנמענים השונים: 

ברמת התלמיד: ההערכה הפנימית משקפת לתלמיד ולהוריו ידע, כישורים ומיומנויות שהוא שולט בהם וכאלה    שנדרש בהם שיפור, וכן מספקת לתלמיד מידע על האסטרטגיות שעליו לנקוט כדי להתקדם.
ברמת המורה: ההערכה הפנימית מספקת מידע למורה לגבי מה שהתלמיד יודע ומסוגל לעשות וכן משוב        למורה על האפקטיביות של ההוראה.

שימוש נכון בהערכה מאפשר למורים לתעד את רצף התקדמות התלמידים משלב של שליטה חלקית עד לשלב של שליטה מתקדמת יותר במיומנויות  ובתכנים בתחומי הדעת, באסטרטגיות הלמידה והחשיבה, בתפקודים התוך-אישיים והבין-אישיים ובתפקודים הלשוניים;

-  לתעד את  המידע לגבי התנהגויות למידה של התלמידים כפרטים במצבי למידה שונים לצורך אבחון והתאמת ההוראה; לתכנן את ההוראה לכיתה, לקבוצות וליחידים על בסיס הנתונים הנאספים תוך כדי תהליכי ההערכה; לחדד את מודעותם לגבי דרך ההוראה שלהם ולגבי פעילותם החינוכית.

ברמה הבית-ספרית: ההערכה הפנימית מספקת מידע לנמענים נוספים בקהילת בית הספר, כמו ההנהלה, רכזי המקצוע, מורים נוספים בצוות ובעלי תפקידים אחרים. מידע כזה נחוץ לקידום תהליכים בית-ספריים כגון תכנון פעולות התערבות ברמת שכבת הגיל,  ברמת תחום הדעת וכד', וכן לצורך מתן דין וחשבון לגורמים בתוך בית הספר ומחוצה לו.
שימוש בכלי הערכה מגוונים
כל מפגש בין מורה לתלמידיו מספק למורה מידע העשוי לתרום לקבלת ההחלטות שלו באשר להוראה וללמידה ולדרכים לקידומם של התלמידים. בבחירת הכלי להערכה ואופן השימוש בו יש לוודא שהכלי יתאים למטרות ההערכה  ולמטרות הלמידה וכן למאפייני התלמידים, לגילם ולצורכיהם. את הישגי התלמידים אפשר להעריך הן באמצעות פעולות לימודיות שוטפות והן באמצעות כלי הערכה מובנים, ביניהם מבחנים.
-    תהליך של למידה בדרך החקר, בהיקפים שונים, שבמהלכו המורה מנחה את התלמידים במיומנויות החקר ושהתוצר שלו  יכול להיות עבודה כתובה, מצגת, תוצר יצירתי, ועוד, וההערכה תינתן על התהליך ועל התוצר. 

ומה בנוגע להערכה בהוראה המתוקשבת ?
- מטלות שבהן התלמיד מוזמן להציג את ידיעותיו ואת תובנותיו באמצעים מיוחדים כגון אמצעים גרפיים (תרשים,   מפה, ציור, דגם) או באמצעי ביטוי אחרים כגון המחזה ועוד..
-  הזמנת התלמידים להעריך את העבודה שלהם באמצעות הסברים מילוליים וכתובים לגבי אופן הלמידה ולגבי אסטרטגיית הלימוד שהשתמשו בהן לשם פיתוח יכולת ההערכה העצמית שלהם.

בחרתי לכתוב רשומה בנושא ההערכה בהוראה ובלמידה מתוך מקום של חשיבות הניתנת לתחום ההערכה לתלמידינו בחלופות ההערכה, כדי לתת מענה לבחירה ולדיפרנציאליות של התלמידים לקידום למידה משמעותית, יעילה ומגוונת כשכל תלמיד מגיש ומציג את תוצריו ביחס לקידום שלו ולעצמו.
ההערכה מתרחשת בכל תהליך למידה ונותנת חשיבות רבה לא רק לתהליך הלימודי אלא גם לתחום הרגשי- חברתי שיכול לסייע לתלמידים לקדם תחומים אלו.
מקובלת מאוד הערכת עמיתים בלמידה. תלמידים מעריכים את תוצרי חבריהם.
השבוע, בשיעור חינוך לשוני בכיתה ה' תלמידים קיבלו טיוטות תשובות כתיבה של חבריהם.  התלמידים קיבלו כלי עזר עם קריטריונים ברורים להערכת כתיבת החברים.  
מתוך מעורבות בתהליך כמורה התייחסתי למעורבות ושיתוף התלמידים בתהליך ההערכה וראיתי עד כמה הם סקרנים, מנהלים דיון, מבינים מהי רפלקציה כמשוב בונה.
משמעות הערכה זו הינה כחלק מתהליך למידה משמעותית על הלמידה וקידום כתיבה תוך למידה מכתיבות חבריהם בסיוע כלי עזר המפתח שיח ומבהיר לתלמידים את חשיבות הקריטריונים להערכת כתיבה,לביקורתיות בונה, מודעות ללמידה.
אנו בתחילת תהליך כתיבת משוב בונה ואני בטוחה כי תלמידים יקדמו, ישפרו ויעריכו כתיבות ליצירת למידה אפקיבית בתיווך המורה.







מקורות :


-       -חוזר מנכ"לית- סיכום הערכה לצורכי הוראה.
      -תמונה- http://pptlearningcoalition.com




יום ראשון, 19 בינואר 2014

הערכת למידה שיתופית בסביבה המתוקשבת


מתוך עיון וקריאת מאמרים לקראת עריכת סקירת הספרות לסמינר הגמר בלימודי התואר השני, אני קוראת מאמרים אקדמיים גם בנושא הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת.

אינטראקציה, למידה שיתופית, משוב עמיתים,כלים ללמידה שיתופית, רמות שיתוף, יישומים ותוצר.

וכעת ,שלב ההערכה.

ברשומה זו אתייחס ללמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת ובעיקר למימד ההערכה בלמידה השיתופית.

למידה שיתופית- מהי ?

הלמידה השיתופית היא מושג המוכר מהלמידה המסורתית בכל תחומי הדעת מכיוון שמתייחס בין הלומד לסביבה. למידה שיתופית מאפשרת ללומד להביע את עצמו, מחשבותיו ודעותיו בקבוצה תוך יצירת אינטראקציה חברתית עם חברי הקבוצה בתהליך הלמידה בבנייה משותפת של ידע, פתרון בעיה ותוצר.

מדוע למידה שיתופית ?

בעידן בו הלמידה המתוקשבת כה משמעותית באורח החיים היומיומי,בהתנהלות האינטנסיבית ברשתות חברתיות ובאינטראקרציה עם הסביבה,השיתופיות מקבלת מימד משמעותי מאוד להבניית ידע וקשרים עם האנשים התורמים להתנהלות וללמידה.
ניהול דיונים ברשת, שימוש במאגרי מידע,תקשורת, כלים ומפות  לארגון חשיבה, פירסום, הפקת מידע, עריכה ועיבוד מדיה, תרומת מידע להמלצות, הבניית ידע  והעשרה,כל אלה תורמים להתנהלות וללמידה השיתופית.

אם כך, מה נעריך בלמידה השיתופית ?

תרומה ומעורבות בלמידה - כדי להעריך את הלמידה השיתופית יש לבדוק את אופי הלמידה בכל קבוצה,להכיר את חברי הקבוצה ואת אופן הלמידה שלהן מבחינה חברתית ולימודית ורק אז יוכל המורה להעריך את הלמידה השיתופית מבחינת תרומתו לקבוצה ומעורבות כל תלמיד בקבוצה בפעילות הלימודית הקבוצתית.


כיצד נאסוף נתונים על הלמידה השיתופית ?

לצורך איסוף הנתונים על הלמידה השיתופית הכלים השיתופיים ברשת מאפשרים לאסוף נתונים על הלמידה השיתופית-ראיונות, שאלוני עמדות, דיווחים אישיים, פורומים, דואר אלקטרוני, תצפיות, מטלות ביצוע,סקרים,היסטוריית גירסאות המאפשרים מעקב אחר התנהלות לימודית (דוקס,ויקי ).

ועוד...





מקורות:

התמונה מתוך: 

http://www.dreamstime.com/photos-images

יום ראשון, 12 בינואר 2014

אפליקציות בחינוך


בעידן בו המכשירים החכמים ,הטאבלטים נכנסו לחיינו לשימוש יומיומי, למידה בשימוש מכשירים אלו הפכה להיות חיונית, רלוונטית ונגישה.
ברשת ובמכשירים החכמים פותחו אפליקציות לגיוון דרכי ההוראה. לדוגמא;Aursama
אורסאמה הינה פלטפורמה ליצירת מציאות רבודה  ( argument reality ) אשר פותחה בשנת 2011.אפליקציה זו מזהה תמונה ומקבלת מידע מספרייה של ידע.

      לכל דמות, תמונה או מקום ניתן ליצור "הילה" ובה שכבה נוספת של מציאות וירטואלית. באפליקציה זו ניתן להעלות שכבות מידע על פריטים הקיימים במציאות. האפליקציה אינה מבוססת  Gps  ולכן יש להיות מנוי ל"זרם" לערוץ של אדם או קבוצה, על מנת לפתוח את שכבות המידע.
         
בנוסף, פותחו אפליקציות המיועדות לתלמידים; מחשבונים, ספרי קריאה דיגיטאליים וקוליים, מערכת שעות, ארגון מטלות, חישובים וגרפים, מילונים, לימודי תיאוריה, אפליקציות לשילוב לימודי האומנות לצורכי ניסוי הדמיה והמחשה, ויקיפדיה, גוגל דוקס- Gdocs, Document to go-מעבד תמלילים  ועוד...
בנוסף, אפליקציה מומלצת  socrative smart  המאפשרת שאילת שאלות, דוחות כגרף עוגה, קובץ אקסל ויצירת מבחנים ובחנים.

בהמשך לרשומות שכתבתי- ספרים דיגיטאליים, מציאות מועשרת, בחרתי לכתוב רשומה  נוספת אפליקציות בחינוך המעשירות, זמינות ומונגשות לתלמידים בעולם הדיגיטאלי.
יתרונות האפליקציות, בחלקן מעודדות למידה שיתופית, מסייעות לתהליך למידה. חלקן אף מאפשרות למידה עצמית. האפליקציות מונגשות, מאתגרות וערכן ,חינוכי בעיקרו.
כמורים, עלינו לבחור אפליקציות תואמות מטרות ותכני למידה, העשרה ולמידה עצמית. מחובתנו כמורים, לבדוק את התאמת האפליקציה לתלמידים  על פי המחוון המצורף, לדוגמא, ולשלבו בבחירת האפליקציה.
המחוון מהווה סוג של הכוונה, הערכה בתהליכי למידה. ההערכה משפרת, מקדמת הטמעה דיגיטאלית איכותית ומושכלת.

ומה עם נערים שמפתחים אפליקציות ?

סרטון-תומאס סוארז;מפתח יישומים בן 12
                                                                                                                           משתפת....