יום ראשון, 23 ביוני 2013

תורת ויגוצקי בלמידה המתוקשבת


בקורס למידה וחשיבה עסקנו בסגנונות למידה וחשיבותם בחינוך.אציג את תורתו של לב ויגוצקי (1896 - 1934), הנותן מקום משמעותי לאינטראקציה חברתית התורמת ללמידה באופן משמעותי. ויגוצקי היה חלוץ הגישה החברתית-תרבותית להבנה של תהליכים קוגניטיביים בהתפתחות הילד. ויגוצקי האמין כי אינטראקציות מגוונות בתוך הקשר חברתי-תרבותי הן צורך בסיסי של האדם. יתר על כן, לפי השקפתו, האינטראקציה החברתית היא הגורם המעורר הראשוני, המאפשר ומדרבן התפתחות קוגניטיבית ואינטלקטואלית בבני אדם.
ויגוצקי אמנם לא התעלם מקיומן של פעולות מנטליות המתנהלות בתוך ה"מוח" (הקוגניציה) של היחיד. הוא כינה אותן "דיבור פנימי".אך בעיניו, ה"דיבור הפנימי הראשוני" של הילד (הנעשה באמצעות מושגים ספונטניים מעורפלים) הופך להיות חשיבה במושגים מובחנים, רק בהשפעת אינטראקציה של היחיד עם גורם חיצוני, סביבתי, שמנהל אתו דיאלוג – למשל, המורה המלמד ילד.


ויגוצקי טוען כי כל הפונקציות המנטליות ברמה הגבוהה, מתפתחות מיחסים חברתיים.
העקרון המבטא את התיאוריה של ויגוצקי מכונה - אזור ההתפתחות הקרובה
  - הפער בין רמת ההתפתחות הנוכחית של הילד ורמת ההתפתחות שהוא מפגין בעת שניתן לו סיוע מהמבוגר. ההנחה היא שאם רוצים ללמוד על היכולת של הילד, אי אפשר שנגביל את עצמנו רק לרמת ההתפתחות הנוכחית שלו, שכן "מה שהילד מסוגל לעשות בעזרת אחרים מאפיין את התפתחותו השכלית יותר ממה שהוא עושה בעצמו" ו"מה שהילד מסוגל לעשות היום בעזרת סיוע יוכל לבצע מחר בכוחות עצמו". לדבריו ידע מושג על ידי חשיבה משותפת. הדגש הוא פחות על אוטונומיה והרבה יותר על האינטראקציה החברתית, הסביבה (הורה, מורה). הוא אומר שצריך להנחות אותו לראות לאן הוא יגיע. אולי הידע אצלו לא ממוקד. יש את החלקים אבל הוא צריך מישהו שיסדר לו אותם. יש פער בין רמת ההתפתחות והידע הנוכחית שהילד יכול להראות לבד לבין מה שהוא יכול להפגין בעזרת סיוע.
הוא מייחס חשיבות רבה לאנשים התלויים בכלים תרבותיים כגון דיבור וכתיבה על מנת להשפיע על סביבתם החברתית.הידע מושג על ידי חשיבה משותפת ותמיכה של המבוגרים ובני קבוצת הגיל של הילד. הידע הוא חלק מאינטרקציה חברתית.
בתיאוריות הלמידה החברתיות ישנה התייחסות גם ליחסי הגומלין בין הלומד למלמד, ולא רק לסביבה או רק לתהליכים קוגניטיביים .


מה שילד יוכל להשיג בעזרת סיוע היום -מחר הוא ישיג את הידע לבד(לפי ויגוצקי).אזור התפתחות הקרובה-אנחנו הולכים קדימה, הילד יודע איקס ועוד קצת קדימה ואם תשאל את הילד שאלות קצת קדימה אפשר לראות שיודע הרבה יותר.


ויגוצקי נשען על "תגרום לילד להוציא את הידע שטמונה בו".


(המידע הנ"ל כפי שנאמר מדבריו של ד"ר ירדן קדר)
הן הרשת והלמידה המתוקשבת מקדמים את תורתו של ויגוצקי. אנו המחנכים יוזמים משימות,  מובילים ומתווכים בלמידה המתוקשבת ובלמידה השיתופית ברשת המקבלת תאוצה רבה בשימוש ברשתות חברתיות , בלמידה בשילוב כלי web 2.0  ובזמינות שלנו המורים לתגובות התלמידים והדינמיקה באינטראקציה הלימודית, בהוראה ובלמידה.
בלמידה השיתופית אני עדה ללמידה המגוונת, המסייעת בין הרמות השונות של התלמידים. לא מן הסתם בחרתי לכתוב על תורתו של ויגוצקי. אני מאמינה בדרך הסיוע והתמיכה לתלמידים בתחומי הדעת השונים ובלמידה המתוקשבת.
בכיתות ד' בביה"ס בניתי משימה מתוקשבת בנושא מנהיגות אישים. בשכבה זו צפיתי בתהליך שהתלמידים עברו מקבלת המשימה ועד הגשתה . הלמידה החוויתית ושיתוף חברים לכיתה בביצוע המשימה , ההובלה שלי את התלמידים גם בתהליך הביצוע העידו כי הסיוע ,הליווי וההכוונה שלי שיפרו את ביטחונם של התלמידים , הובילו אותם להגשת תוצר איכותי יותר וקידמו מתן מענה לדיפנציאליות של הלומדים . מענה זה תורם להרגשת הלומדים הזקוקים לתמיכה ומעורר הנעה לימודית.
הרגשתי כי תורתו של ויגוצקי חיזקה את הנעשה בלמידה אותה הובלתי -הלמידה בקרב בני האדם הינה שיתופית ומכוונת להשגת מטרות חברתיות ומתבססת על צפייה באחרים, חיקוי, הדגמה, ומרכיב מוטיבציוני חזק.








מקורות:

- אתר תמונות חופשיות-http://www.dreamstime.com/royalty-free-stock-photo-children-reading-book-image13644005





Zone of Proximal Development ZPD


מתוך: קונסטרוקטיביזם - תיאורית למידה ופילוסופיה חינוכית ויישומה בסביבת "מדיה+"
ד"ר נירה קרומהולץ, "מרכז אידאה", אונ' ת"א.
http://www.phantom2.com/idea/constr1.htm

יום חמישי, 13 ביוני 2013

חינוך ישן וחדש –ע"פ המודל של יורם הרפז

מדבריה  של המשוררת מאיה בז'רנו:
"לא ניסיון של עבר חסר לנו אלא אנשים מנוסים לעתיד"

                                               (לא ניתן להוספה כסרטון )

בסרטון מציג ד"ר יורם הרפז את מודל יעילות הלמידה בביה"ס: הצגת בעיה-תלמידים חוקרים בעקבות שאלה/בעיה-תלמידים יחקרו,יערכו תצפיות. המודל שלו  פותח את ביה"ס לחיים,בדיוק כמו שהורי התלמידים פועלים בחיי היום יום. בדרך זו נפתח עולם שלם,עולם חשוב .עולם הגורם לתלמידים להיות סקרנים הלומדים באינטראקציה.תלמידים אלו לומדים המון כי הקבוצה נותנת כח אדיר ליחיד.
בחיים אנשים לא חושבים לבד  ואלו שחושבים לבד הם אלו שקראו מידע,הסתמ כו על משהו, מישהו ששמעו.

אדם שיודע לחשוב עם אחרים הוא הרבה יותר אינטליגנטי.
על פי החינוך הישן התכנים ,הידע והמיומנויות עוצבו בעבר ונכפים על הלומדים כשהמטרה היתה להעביר התכנים שעוצבו בעבר.

מקורות הלמידה - רק מורים עם ניסיון. עבודה אישית של מורים. הלומד מיועד להגיע לסטנדרט למבחן סגנון הוראה סטנדרטי הגדרת הידע היא חיצונית,  תפקיד המורה להעביר ידע כמקור הידע הלמידה תהליך כפוי למידה בקצב הממוצע. הטכנולוגיה לא זמינה,  הלמידה אינה פעילה לרוב  ממקורות מוגבלים מקור הידע  הוא המורה.
המורה הוא מקור הידע העיקרי מעין משפך ללומד והלומד מקבל הידע כדמות פסיבית.
חינוך חדש
תפקיד המורה לאפשר ללומד להתפתח על פי כשרונו ונטיות בקצב שלו תוך הנעה והנחייה לעבד את הנלמד , ליצור ידע  לחשוב ואף לבקר וכך התלמיד שותף בתהליך הלמידה. המורה הינו שותף בתהליך הלמידה ולא מקור הידע כבעבר ומכאן המורה מוביל ללמידה פעילה.
הלומד לא רוכש מיומנויות וערכים  אלא מבנה את יחסיו את החברה  אליה שייך.
התוכן לא מובנה רק על מיומנויות מאורגנים של תוכנית הלימודים המחייבת אלא מבנה ידע שכולל בעיות המזמנות חשיבה וחקירה שכלולים בתוכנית הלימודים ומהווים כנקודת מוצא לחשיבה ומחקר.
המטרה לפתח למידה תוך כדי חשיבה וחשיבה תוך כדי למידה. הלמידה הינה משמעותית כאשר יש חשיבה על הנושאים הנלמדים והבנה תוך העמקה ויצירת סביבה של לומדים חוקרים, חושבים תוך התפתחות אישית והתאמה לצרכי הידע וערכי החברה הדמוקרטית. (י.הרפז, 200)
ד"ר יורם הרפז מציג את המודל השלישי – סינטזה בין שני המודלים המאפשר לאפשר ללומד ליצור ידע, לחשוב ולהתמודד עם תחומי למידה מגוונים.
המורה יהווה שותף בתהליך הלמידה ולא מתווך/מוביל כבעבר.
לדוגמא בסרט "כל הכוכבים שבשמים"
מורה נותן לתלמיד את האפשרות לפתח עצמו בתחום בו הוא מרגיש חוזקה אישית  תוך ליווי תומך ובעקבות זאת יחווה הצלחה המטפחת ניעה להירתם ללמידה בתחומים נוספים.
המורה אינו מעל הלומד אך גם אינו אחד מהם אלא מנחה ומאמן את הלומד ברכישת ידע  ומיומנויות אשר יכשירו אותו לתחומי דעת נוספים ובכך יוכל ליישם את המיומנויות ככלי בחיי היום יום.
- המורה בסרט המצוין מאפשר לתלמיד ליצור "דבר מתוך דבר" כאשר כל תלמיד היה צריך ליצור תוצר מסוים על פי התוכן נלמד נתנה לכולם האפשרות לבחור את הדרך, כלים, ארגון על פי רצונם ואכן היצירתיות של התלמיד הוכיחה עצמה בבנייה של סירה על בסיס תוצרים מהטבע שהובילו לעשייה יצירתית במיוחד.
עיצוב וארגון מודל/דגם מהווה מעין הערכה חלופית למבחנים אליהם הורגלו הלומדים. הבניית הידע בעזרת המורה והעברתו על ידי התלמיד כתוצר של שינון . לעומת לומד ביקורתי תוך התחשבות בצרכים אישיים ורמות שונות של התפתחות.
תכנים: התלמיד מהווה את הקשר האישי שלו לבין התרבות והחברה.
החומרים הנלמדים הינם מקוריים, מתהווים מידע אישי וקולקטיבי. חיפוש החומרים ואופן למידת התכנים הינו חלק מעיצוב של תהליך למידה בה הלומד שותפים בהערכה, בהבנת מורכבויות והתפתחות הלמידה.
רקע והון תרבותי עשיר, העבודה בקבוצה ברשת היעד הינו הבניית ידע.
ההוראה כניהול שונות הידע מוגדר וצומח גם מבפנים,  מקורות הידע מגוונים , הלמידה מקור סיפוק והנאה גם עצמאית בקצב אישי .
טכנולוגיה זמינה בביה"ס מובילה ללמידה תוססת ואינטראקטיבית. למידה בכל מקום מקורות רבים. למידת עמיתים ורשת התלמיד במרכז- חוקר ומעבד מידע.
-בסרט המורה מוביל את הלומדים לחקר מחיי היום יום שיוביל לעשייה אישית בבחירת המטלה, ארגונה והצגתה  כיאה ללמידה בקבוצה הטרוגנית.

יחס של ביה"ס לסביבה :
שימת דגש על לחץ דיאלוגים של התלמיד תוך עיצוב לומד ממקום אישי ופנימי.


חשיבה ולמידה משולבות לאורך כל הדרך.
חשיבה משמעותית על הנושאים הנלמדים תוך הבנה וזאת תוך התקדמות בקצב מדוד ומתן ללומד הזדמנויות רבות להוכיח הבנות/אי הבנות רק אז הלומד בדרך להשגת ההבנה האמיתית.
-בסרט: הציפיות של המורה מהתלמיד, הינם תוך חיזוק ומוטיבציה והובלה לתחושת בטחון עצמי ונקודת חוזק להצמחה.  כך הוא מתאים את הלמידה לתלמיד – הכלה. המורה בסרט ממתין עד שהתלמיד יראה נכונות אישית ואינו לוחץ עליו כשיש הרגשה של רתיעה לעבוד כמו שאר הקבוצה, הצעדים מדודים ובכל פעם ההתקרבות באה מהתלמיד שנפתח ויכול לסמוך על הדמות הסמכותית.
-התלמיד היה שותף לפיתוח הרעיון, להגשת התוצר בתחום האומנות הוא בחר בעצמו מה יכלול התוצר חומרים מעולמו האישי השתלבו ברעיון המופשט שהקנה המורה ומכאן נוצרה ניעה בעת העבודה והרגשת הצלחה בסיומה.

ד"ר יורם הרפז מציג בדבריו את העולם הישן והעולם החדש בחינוך .
יחד עם זאת הלמידה הפעילה המתפתחת היום בעידן התקשוב מקדמת מאוד את החינוך החדש, מקדמת את הלומד לחשיבה, ללמידה פעילה, לחקירה,לשיתופיות,לפתיחות לעולם והתמודדות בעולם.
כל אלו גורמים לתלמידים להיות סקרנים הלומדים באינטראקציה .תלמידים אלו לומדים המון כי הקבוצה נותנת כח אדיר ליחיד.
סקירה זו מעשירה ומעניקה לנו המורים זווית חשיבה וראיה רחבה על הנלמד בבית הספר,למען התלמידים הן בלמידה המסורתית ובעיקר בלמידה המתוקשבת.