בקורס הערכת טכנולוגיות
מידע וידע בהנחייתה של ד"ר ליאת אייל התמקדנו בנושא :
הוראה מהסרטים –חדשנות פדגוגית –טכנולוגית.
בהוראה
מסוג זה חשוב האופן שבו בוחרים את הסרט.
מדוע
חשוב להשתמש בסרטון ?
למטרות
של תיווך ידע ,חוויה,התנסות אישית,הסתכלות מזוית אחרת ועוד...
DALEחרוט
תרשים המתאר יעילות הלמידה בהתאם להתערבות המדיה
בחוויות למידה.
התרשים מתאר את תוצאות מחקר שנעשה ע"י אדגר
דייל בשנות השישים
עפ"י מחקרו, השיטה שהכי פחות אפקטיבית,כלומר,
קצה הקונוס
היא למידה ממידע שמוצג באמצעות סמלים מילוליים,
כלומר, הקשבה למילים מדוברות.
השיטה הכי יעילה, זאת שנמצאת בתחתית הקונוס היא המערבת חוויות למידה ישירות ובעלות תכלית.
בתרשים
החרוט של dale נראה כי ככל שאנחנו כמורים משתמשים יותר בהתנסות בתכנון התנסות ,כך
המיומנויות הן קונקרטיות יותר, רמות ההפשטה הן נמוכות יותר ואנו מנצלים מיומנויות
מוטוריות.
ככל
שאנו כמורים משתמשים בסמלים חזותיים, ורבאליים כך רמת ההפשטה גבוהה יותר . הסרטים
נמצאים באזור הכתום,באמצע.
בניסיון
שביצע על תהליך הקניית קריאה גילה כי ככל שהלמידה אקטיבית יותר –מטיילים, מכינים,
מציגים. זוכרים לטווח ארוך.
הסרטונים
נמצאים באזור האמצע- watching
movie ושלוש
דרגות מתחתיו.
אנו
מעלים את אחוז הידע של התלמידים בשימוש בסרטונים. (Dale,1969 )
כיצד משתמשים במידע הנ"ל ומעלים
אותו לדרגת הכללה ?העברה
ההכללה היא הבעייתית. חשוב שמורים יעשו משהו עם הסרט כדי לגרום למשהו אצל
התלמידים.
מודל
נוסף ,מודל ההוראה של ברונר
מודל
ההוראה של ברונר-תכנים מתאימים לDALE .תכנים סימבוליים
תכנים
אקוסטיים ,תכנים חזותיים ,תכנים מפעילים (שנת 1990 )
המודל
הזה מתחזק על ידי המודל של ברונר ב - 1990
מודל
ההוראה של ברונר (1990) מבוסס על תיאוריית הגשטלט, שלפיה לכל תופעה
פסיכולוגית ובכללה למידה ותפיסה, צריך להתייחס כאל תבנית
שלמה.
על
פיו, למידה מתרחשת כאשר הלומד מגיע לתובנה, בה
נוצר הקשר בין חלקי הידע השונים. בתהליך של למידה, מתרחש במוח ארגון
נתונים תוך בחינת הקשרים ביניהם, ברגע שנוצר במוח הארגון המוביל
לפתרון, מתרחשת
תובנה.
הבנה
מעמיקה של הנושא כשלם, שהוא יותר מסכום חלקיו, מאפשרת יישום הידע הנרכש ומקשרת את
הידע לנושאים אחרים. בעבודתו, מתמקד ברונר בתפיסת התוכן באמצעות החושים ומדגיש את
הקשר בין מבנה הידע לבין דרך קליטתם על ידי הלומד .
מודל
ההוראה של ברונר
1. תכנים סימבוליים -סמלים מיצגי שפה בטקסט הנקלט על ידי הראיה
.
2. תכנים אקוסטיים -תכנים שהלומד קולט באמצעות חוש
השמיעה.
3. תכנים חזותיים -תכנים שהלומד קולט באמצעות חוש
הראיה, לדוגמא :סרטים .
4. תכנים מפעילים -תכנים הנקלטים באמצעות פעולה ועשייה
.
מתי נשלב את הסרטון בהוראה ?
-אפשר
לשלב סרטון בכל אחד משלבי ההוראה. צריך לזהות את מטרת השיעור
להלן מטלות בעקבות צפייה בסרטים :
• איך הסרט גרם לכם להרגיש? עם מה הזדהתם?
• שאלות למחשבה תוך כדי הצפייה ודיון לאחריה.
• מתן הנחיות ספציפיות לצפייה בסרטון
• עצירת הסרט באמצע – איך זה ממשיך?
• אתם במקום גיבור הסרט – כיצד תפעלו?
• אתם הבמאי – מה הייתם משנים?
• שילוב שאלות חשיבה מסדר גבוה:
נסחו
שתי שאלות העולות מתוך הסרטון,
השוו
בין הסרטונים בהם צפיתם
לתלמידים
המקבלים הנחיה, לפני הצפייה בסרט, לרוב התוצאה תהיה עיבוד רדוד של המידע והשלכות קוגנטיביות נמוכות.
אך
כאשר המורים נותנים הנחיות לפני הצפייה בסרט ומאפשרים לפתח דיון ולהסיק מסקנות
לאחר הצפייה,התלמידים ערים יותר למסרים נוספים ומפתחים רעיונות מעמיקים (פרופ'
סלומון).
(המידע הנ"ל כפי שנאמר מדבריה של ד"ר ליאת אייל)
(המידע הנ"ל כפי שנאמר מדבריה של ד"ר ליאת אייל)
בשימוש
בהוראה בסרטים עלינו להעמיק במתן מטלות בעקבות סרטים. תלמידים המקבלים מטלות
בעקבות סרטים מכוונים, מאותגרים,מתעניינים וחושבים יותר.
יש להנחות את התלמידים לחשוב אחרת בצפייה בסרטון.יש לבדוק איך הילדים חושבים –חשיבה יצירתית,הסקת מסקנות, אנליזה , סינטזה, מטאפורה עם ידע על העולם .המורה מפתחת את יכולת הסקת המסקנות ואת החשיבה יצירתית . יש לחשוב על זווית אחרת כדי להרוויח עוד מידע מעשיר.
יש להנחות את התלמידים לחשוב אחרת בצפייה בסרטון.יש לבדוק איך הילדים חושבים –חשיבה יצירתית,הסקת מסקנות, אנליזה , סינטזה, מטאפורה עם ידע על העולם .המורה מפתחת את יכולת הסקת המסקנות ואת החשיבה יצירתית . יש לחשוב על זווית אחרת כדי להרוויח עוד מידע מעשיר.
ממליצה על אתר המשלב כלים ורעיונות לשילוב וידאו בלמידה.
מקורות:
מקור: ברונר, 1990.
Bruner, J. (1990). Acts of meaning. Cambridge, MA; Harvard
University
-מצגת הוראה מהסרטים –ד"ר ליאת אייל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה