יום ראשון, 23 ביוני 2013

תורת ויגוצקי בלמידה המתוקשבת


בקורס למידה וחשיבה עסקנו בסגנונות למידה וחשיבותם בחינוך.אציג את תורתו של לב ויגוצקי (1896 - 1934), הנותן מקום משמעותי לאינטראקציה חברתית התורמת ללמידה באופן משמעותי. ויגוצקי היה חלוץ הגישה החברתית-תרבותית להבנה של תהליכים קוגניטיביים בהתפתחות הילד. ויגוצקי האמין כי אינטראקציות מגוונות בתוך הקשר חברתי-תרבותי הן צורך בסיסי של האדם. יתר על כן, לפי השקפתו, האינטראקציה החברתית היא הגורם המעורר הראשוני, המאפשר ומדרבן התפתחות קוגניטיבית ואינטלקטואלית בבני אדם.
ויגוצקי אמנם לא התעלם מקיומן של פעולות מנטליות המתנהלות בתוך ה"מוח" (הקוגניציה) של היחיד. הוא כינה אותן "דיבור פנימי".אך בעיניו, ה"דיבור הפנימי הראשוני" של הילד (הנעשה באמצעות מושגים ספונטניים מעורפלים) הופך להיות חשיבה במושגים מובחנים, רק בהשפעת אינטראקציה של היחיד עם גורם חיצוני, סביבתי, שמנהל אתו דיאלוג – למשל, המורה המלמד ילד.


ויגוצקי טוען כי כל הפונקציות המנטליות ברמה הגבוהה, מתפתחות מיחסים חברתיים.
העקרון המבטא את התיאוריה של ויגוצקי מכונה - אזור ההתפתחות הקרובה
  - הפער בין רמת ההתפתחות הנוכחית של הילד ורמת ההתפתחות שהוא מפגין בעת שניתן לו סיוע מהמבוגר. ההנחה היא שאם רוצים ללמוד על היכולת של הילד, אי אפשר שנגביל את עצמנו רק לרמת ההתפתחות הנוכחית שלו, שכן "מה שהילד מסוגל לעשות בעזרת אחרים מאפיין את התפתחותו השכלית יותר ממה שהוא עושה בעצמו" ו"מה שהילד מסוגל לעשות היום בעזרת סיוע יוכל לבצע מחר בכוחות עצמו". לדבריו ידע מושג על ידי חשיבה משותפת. הדגש הוא פחות על אוטונומיה והרבה יותר על האינטראקציה החברתית, הסביבה (הורה, מורה). הוא אומר שצריך להנחות אותו לראות לאן הוא יגיע. אולי הידע אצלו לא ממוקד. יש את החלקים אבל הוא צריך מישהו שיסדר לו אותם. יש פער בין רמת ההתפתחות והידע הנוכחית שהילד יכול להראות לבד לבין מה שהוא יכול להפגין בעזרת סיוע.
הוא מייחס חשיבות רבה לאנשים התלויים בכלים תרבותיים כגון דיבור וכתיבה על מנת להשפיע על סביבתם החברתית.הידע מושג על ידי חשיבה משותפת ותמיכה של המבוגרים ובני קבוצת הגיל של הילד. הידע הוא חלק מאינטרקציה חברתית.
בתיאוריות הלמידה החברתיות ישנה התייחסות גם ליחסי הגומלין בין הלומד למלמד, ולא רק לסביבה או רק לתהליכים קוגניטיביים .


מה שילד יוכל להשיג בעזרת סיוע היום -מחר הוא ישיג את הידע לבד(לפי ויגוצקי).אזור התפתחות הקרובה-אנחנו הולכים קדימה, הילד יודע איקס ועוד קצת קדימה ואם תשאל את הילד שאלות קצת קדימה אפשר לראות שיודע הרבה יותר.


ויגוצקי נשען על "תגרום לילד להוציא את הידע שטמונה בו".


(המידע הנ"ל כפי שנאמר מדבריו של ד"ר ירדן קדר)
הן הרשת והלמידה המתוקשבת מקדמים את תורתו של ויגוצקי. אנו המחנכים יוזמים משימות,  מובילים ומתווכים בלמידה המתוקשבת ובלמידה השיתופית ברשת המקבלת תאוצה רבה בשימוש ברשתות חברתיות , בלמידה בשילוב כלי web 2.0  ובזמינות שלנו המורים לתגובות התלמידים והדינמיקה באינטראקציה הלימודית, בהוראה ובלמידה.
בלמידה השיתופית אני עדה ללמידה המגוונת, המסייעת בין הרמות השונות של התלמידים. לא מן הסתם בחרתי לכתוב על תורתו של ויגוצקי. אני מאמינה בדרך הסיוע והתמיכה לתלמידים בתחומי הדעת השונים ובלמידה המתוקשבת.
בכיתות ד' בביה"ס בניתי משימה מתוקשבת בנושא מנהיגות אישים. בשכבה זו צפיתי בתהליך שהתלמידים עברו מקבלת המשימה ועד הגשתה . הלמידה החוויתית ושיתוף חברים לכיתה בביצוע המשימה , ההובלה שלי את התלמידים גם בתהליך הביצוע העידו כי הסיוע ,הליווי וההכוונה שלי שיפרו את ביטחונם של התלמידים , הובילו אותם להגשת תוצר איכותי יותר וקידמו מתן מענה לדיפנציאליות של הלומדים . מענה זה תורם להרגשת הלומדים הזקוקים לתמיכה ומעורר הנעה לימודית.
הרגשתי כי תורתו של ויגוצקי חיזקה את הנעשה בלמידה אותה הובלתי -הלמידה בקרב בני האדם הינה שיתופית ומכוונת להשגת מטרות חברתיות ומתבססת על צפייה באחרים, חיקוי, הדגמה, ומרכיב מוטיבציוני חזק.








מקורות:

- אתר תמונות חופשיות-http://www.dreamstime.com/royalty-free-stock-photo-children-reading-book-image13644005





Zone of Proximal Development ZPD


מתוך: קונסטרוקטיביזם - תיאורית למידה ופילוסופיה חינוכית ויישומה בסביבת "מדיה+"
ד"ר נירה קרומהולץ, "מרכז אידאה", אונ' ת"א.
http://www.phantom2.com/idea/constr1.htm

יום חמישי, 13 ביוני 2013

חינוך ישן וחדש –ע"פ המודל של יורם הרפז

מדבריה  של המשוררת מאיה בז'רנו:
"לא ניסיון של עבר חסר לנו אלא אנשים מנוסים לעתיד"

                                               (לא ניתן להוספה כסרטון )

בסרטון מציג ד"ר יורם הרפז את מודל יעילות הלמידה בביה"ס: הצגת בעיה-תלמידים חוקרים בעקבות שאלה/בעיה-תלמידים יחקרו,יערכו תצפיות. המודל שלו  פותח את ביה"ס לחיים,בדיוק כמו שהורי התלמידים פועלים בחיי היום יום. בדרך זו נפתח עולם שלם,עולם חשוב .עולם הגורם לתלמידים להיות סקרנים הלומדים באינטראקציה.תלמידים אלו לומדים המון כי הקבוצה נותנת כח אדיר ליחיד.
בחיים אנשים לא חושבים לבד  ואלו שחושבים לבד הם אלו שקראו מידע,הסתמ כו על משהו, מישהו ששמעו.

אדם שיודע לחשוב עם אחרים הוא הרבה יותר אינטליגנטי.
על פי החינוך הישן התכנים ,הידע והמיומנויות עוצבו בעבר ונכפים על הלומדים כשהמטרה היתה להעביר התכנים שעוצבו בעבר.

מקורות הלמידה - רק מורים עם ניסיון. עבודה אישית של מורים. הלומד מיועד להגיע לסטנדרט למבחן סגנון הוראה סטנדרטי הגדרת הידע היא חיצונית,  תפקיד המורה להעביר ידע כמקור הידע הלמידה תהליך כפוי למידה בקצב הממוצע. הטכנולוגיה לא זמינה,  הלמידה אינה פעילה לרוב  ממקורות מוגבלים מקור הידע  הוא המורה.
המורה הוא מקור הידע העיקרי מעין משפך ללומד והלומד מקבל הידע כדמות פסיבית.
חינוך חדש
תפקיד המורה לאפשר ללומד להתפתח על פי כשרונו ונטיות בקצב שלו תוך הנעה והנחייה לעבד את הנלמד , ליצור ידע  לחשוב ואף לבקר וכך התלמיד שותף בתהליך הלמידה. המורה הינו שותף בתהליך הלמידה ולא מקור הידע כבעבר ומכאן המורה מוביל ללמידה פעילה.
הלומד לא רוכש מיומנויות וערכים  אלא מבנה את יחסיו את החברה  אליה שייך.
התוכן לא מובנה רק על מיומנויות מאורגנים של תוכנית הלימודים המחייבת אלא מבנה ידע שכולל בעיות המזמנות חשיבה וחקירה שכלולים בתוכנית הלימודים ומהווים כנקודת מוצא לחשיבה ומחקר.
המטרה לפתח למידה תוך כדי חשיבה וחשיבה תוך כדי למידה. הלמידה הינה משמעותית כאשר יש חשיבה על הנושאים הנלמדים והבנה תוך העמקה ויצירת סביבה של לומדים חוקרים, חושבים תוך התפתחות אישית והתאמה לצרכי הידע וערכי החברה הדמוקרטית. (י.הרפז, 200)
ד"ר יורם הרפז מציג את המודל השלישי – סינטזה בין שני המודלים המאפשר לאפשר ללומד ליצור ידע, לחשוב ולהתמודד עם תחומי למידה מגוונים.
המורה יהווה שותף בתהליך הלמידה ולא מתווך/מוביל כבעבר.
לדוגמא בסרט "כל הכוכבים שבשמים"
מורה נותן לתלמיד את האפשרות לפתח עצמו בתחום בו הוא מרגיש חוזקה אישית  תוך ליווי תומך ובעקבות זאת יחווה הצלחה המטפחת ניעה להירתם ללמידה בתחומים נוספים.
המורה אינו מעל הלומד אך גם אינו אחד מהם אלא מנחה ומאמן את הלומד ברכישת ידע  ומיומנויות אשר יכשירו אותו לתחומי דעת נוספים ובכך יוכל ליישם את המיומנויות ככלי בחיי היום יום.
- המורה בסרט המצוין מאפשר לתלמיד ליצור "דבר מתוך דבר" כאשר כל תלמיד היה צריך ליצור תוצר מסוים על פי התוכן נלמד נתנה לכולם האפשרות לבחור את הדרך, כלים, ארגון על פי רצונם ואכן היצירתיות של התלמיד הוכיחה עצמה בבנייה של סירה על בסיס תוצרים מהטבע שהובילו לעשייה יצירתית במיוחד.
עיצוב וארגון מודל/דגם מהווה מעין הערכה חלופית למבחנים אליהם הורגלו הלומדים. הבניית הידע בעזרת המורה והעברתו על ידי התלמיד כתוצר של שינון . לעומת לומד ביקורתי תוך התחשבות בצרכים אישיים ורמות שונות של התפתחות.
תכנים: התלמיד מהווה את הקשר האישי שלו לבין התרבות והחברה.
החומרים הנלמדים הינם מקוריים, מתהווים מידע אישי וקולקטיבי. חיפוש החומרים ואופן למידת התכנים הינו חלק מעיצוב של תהליך למידה בה הלומד שותפים בהערכה, בהבנת מורכבויות והתפתחות הלמידה.
רקע והון תרבותי עשיר, העבודה בקבוצה ברשת היעד הינו הבניית ידע.
ההוראה כניהול שונות הידע מוגדר וצומח גם מבפנים,  מקורות הידע מגוונים , הלמידה מקור סיפוק והנאה גם עצמאית בקצב אישי .
טכנולוגיה זמינה בביה"ס מובילה ללמידה תוססת ואינטראקטיבית. למידה בכל מקום מקורות רבים. למידת עמיתים ורשת התלמיד במרכז- חוקר ומעבד מידע.
-בסרט המורה מוביל את הלומדים לחקר מחיי היום יום שיוביל לעשייה אישית בבחירת המטלה, ארגונה והצגתה  כיאה ללמידה בקבוצה הטרוגנית.

יחס של ביה"ס לסביבה :
שימת דגש על לחץ דיאלוגים של התלמיד תוך עיצוב לומד ממקום אישי ופנימי.


חשיבה ולמידה משולבות לאורך כל הדרך.
חשיבה משמעותית על הנושאים הנלמדים תוך הבנה וזאת תוך התקדמות בקצב מדוד ומתן ללומד הזדמנויות רבות להוכיח הבנות/אי הבנות רק אז הלומד בדרך להשגת ההבנה האמיתית.
-בסרט: הציפיות של המורה מהתלמיד, הינם תוך חיזוק ומוטיבציה והובלה לתחושת בטחון עצמי ונקודת חוזק להצמחה.  כך הוא מתאים את הלמידה לתלמיד – הכלה. המורה בסרט ממתין עד שהתלמיד יראה נכונות אישית ואינו לוחץ עליו כשיש הרגשה של רתיעה לעבוד כמו שאר הקבוצה, הצעדים מדודים ובכל פעם ההתקרבות באה מהתלמיד שנפתח ויכול לסמוך על הדמות הסמכותית.
-התלמיד היה שותף לפיתוח הרעיון, להגשת התוצר בתחום האומנות הוא בחר בעצמו מה יכלול התוצר חומרים מעולמו האישי השתלבו ברעיון המופשט שהקנה המורה ומכאן נוצרה ניעה בעת העבודה והרגשת הצלחה בסיומה.

ד"ר יורם הרפז מציג בדבריו את העולם הישן והעולם החדש בחינוך .
יחד עם זאת הלמידה הפעילה המתפתחת היום בעידן התקשוב מקדמת מאוד את החינוך החדש, מקדמת את הלומד לחשיבה, ללמידה פעילה, לחקירה,לשיתופיות,לפתיחות לעולם והתמודדות בעולם.
כל אלו גורמים לתלמידים להיות סקרנים הלומדים באינטראקציה .תלמידים אלו לומדים המון כי הקבוצה נותנת כח אדיר ליחיד.
סקירה זו מעשירה ומעניקה לנו המורים זווית חשיבה וראיה רחבה על הנלמד בבית הספר,למען התלמידים הן בלמידה המסורתית ובעיקר בלמידה המתוקשבת.





יום שני, 20 במאי 2013

ספרים דיגיטאליים- ספרי לימוד מקוונים


במסגרת תפקידי כמדריכת אשכול תקשוב אני שותפה לבניית תוכניות לבתי ספר בפיילוט הספרים הדיגיטאליים. התוכנית מקיפה מאוד ומשלבת מידע מקיף על ביה"ס ואופן פעילותו על פי הנושאים הבאים:  מידע מפורט על ביה"ס, השינוי שיחול בבית הספר כתוצאה מהצטרפותו לתכנית הניסוי של חדשנות פדגוגית בשילוב ספרים דיגיטליים (דרכי הוראה - למידה, אוריינות מחשב ומידע, מיומנויות המאה ה -21, הערכה  ועוד).
בית הספר משלב בהוראה/למידה את הספרים דיגיטליים במשך 3 שנים .
בבניית התוכנית הושם דגש  למוקדי החוזקה של יישום תכנית הניסוי בבית הספר ,הצעדים האופרטיביים ליישום בבית הספר בתשע"ג,תהליך בחירת ספרים,תהליך הצטיידות באמצעי קצה,היערכות לקראת פיתוח יחידות הוראה למידה במסגרת הניסוי ,הרחבת התפוקות,פיתוח מקצועי,יחידות תוכן מתוקשבות, בחירת שני ספרים דיגיטאליים,שיתופיות ותקשורת, פורטל בית ספרי,ניהול פדגוגי,תוכנית הל"ה,אוריינות מחשב ומידע,אינטרנט בטוח.
כל הנושאים הנ"ל מקיפים את התוכנית הבית ספרית ומשקפים את העשייה בתחום התקשוב בשנים קודמות ותוכניות עתידיות בשילוב הספרים הדיגיטאליים.
תוכניות אלו יוצרות תבנית מארגנת,עבודת צוות, דיון ושיתוף צוות חשיבה בית ספרי והובלה לקראת שילוב מעמיק של ספרי לימדו בשילוב התקשוב. בהתאם לכך דרכי ההוראה למידה המספקים מקור סיפוק והנאה,למידה אינטראקיבית,למידה בכל מקום,מקורות מידע עשירים ומגוונים הם אלו המאפיינים את החינוך החדש הגל השלישי.
בנוסף, ספק התוכן,מט"ח שותפה כספק משמעותי בהטמעת הספרים הדיגיטאליים;
הספר הממוחשב מייצג את הדור הבא של ספרי לימוד מקוונים כולל תרגול ממוחשב באמצעות סרטי וידאו קצרים ומערכת הערכה ממוחשבת. בישראל, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) משתמש בשיטה מתקדמת המאפשרת לתלמיד לבצע פעילויות לימודיות שונות כגון סימון משפטים, הדבקת פתקיות ועוד. הספרים הדיגיטליים של מט"ח כוללים שכבות מידע על גבי ספרי הלימוד כגון סימולציות וסרטוני וידיאו ומאפשרים למורה מעקב אחרי התקדמות תלמידיו, זיהוי מוקדי הקושי שלהם והתאמת משימות לתלמידים שונים. אחד האתגרים בישראל בתחום הספרים הדיגטליים הוא ייצור ספר דיגיטלי שניתן לקרוא אותו מכל מכשיר נייד - מחשב נייד, מחשב לוח ועוד. האוניברסיטה הפתוחה פועלת לפיתוח ספרים דיגיטליים בפורמט גנרי זה.
משרד החינוך, במסגרת מהלכי הפיתוח של תוכן חינוכי דיגיטלי, יצא במהלך של יצירת חלופה דיגיטלית לספרי הלימוד המודפסים עד לשנת הלימודים תשע"ז.  כחלק מן המהלך הוגדרו על ידי המשרד שלוש רמות פיתוח שונות של ספרים דיגיטליים:

רמה א - ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית: ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שניתן להורידו למחשב. על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה. הוא יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ויאפשר הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט והפניות לאתרי אינטרנט (דוגמת Dictionary.com ,Google).
רמה ב - ספר לימוד דיגיטלי העומד בתנאי ספר לימוד ברמה א', הכולל גם קישורים רלוונטיים לחומר הלימוד והפניות לפעילויות מתוקשבות הרלוונטיות לחומר הלימוד מסוג יישומון, הפעלה, שאלון, מבחן, משחקון. הוא יכלול גם הפניות לסרטונים הרלוונטיים לחומר הלימוד.
רמה ג – ספר העומד בתנאי ספר לימוד ברמה ב, המכיל גם תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי כחלק מהותי מהספר, ותמיכה במערכות לניהול למידה.

בתחילת פברואר החל משרד החינוך בהפעלת פיילוט ב-100 בתי ספר ללימוד באמצעות ספרי לימוד דיגיטליים. הפיילוט כולל כרגע שני מקצועות - אנגלית ומתמטיקה.
האם מותר הספר הדיגיטלי וספר הלימוד הדיגיטלי בפרט, על הספר המודפס , ואם כן, במה?
לספרי לימוד דיגיטליים יתרונות רבים על פני ספרי לימוד מודפסים וביניהם:

♦עדכון: ניתן לעדכנם בקלות, בנוחות וללא עלות, דבר בעל משמעות רבה לעולם החינוך, בין היתר משום האפשרות לעדכן מידע ולשלב אירועים אקטואליים וקטעי הרחבה והעשרה בהתאם לצורך.
♦שכבות מידע: לספרים דיגיטליים יכולת להציג שכבות מידע בקלות, ביעילות ובנוחות.  ניתן למשל לצפות במפה גיאוגרפית ולהציג בכל פעם היבט אחר שלה - משאבי טבע, פילוח יישובים על פי גיל, גידולים חקלאיים, לצפות בסרטונים רלוונטיים ועוד.
♦אפשרות הקרנה בכיתה: אפשר להקרינם על מסך בכיתה ולקדם בנוחות וביעילות נושאים חינוכיים כגון קיום דיון סביב טקסט. 
♦חיפוש: היכולת לאתר מלים, משפטים וחלקי משפטים בתוך הטקסט.
♦הערות: הם מאפשרים לתלמידים רישום הערות על הטקסטים עצמם. את ההערות ניתן גם לערוך. היתרון הדידקטי הוא באפשרות להבהיר, לשאול ולחדד דברים תוך כדי הלמידה, לשתפם עם אחרים ולחזור אליהם.
♦גלישה: היכולת לגלוש באמצעות קישוריות, אל תכנים שמחוץ לטקסט. באופן כזה ניתן למשל להרחיב ולהעשיר את הלמידה וכן להתאימה לתלמיד, לדוגמה על ידי נתינת מטלה לחיפוש חומרים הרלוונטיים לחומר הלימוד.
♦מדיה: שימוש במדיה (וידאו, אודיו) לצד המילה הכתובה. ביתרון זה טמונה המחשת סוגיות נלמדות, למשל במדעים.
♦אינטראקטיביות: הם מאפשרים הפעלה אינטראקטיבית כגון הפעלת אנימציה אינטראקטיבית המציגה תופעת טבע. באינטראקטיביות טמון פוטנציאל לתרום להבנייה טובה יותר של הידע ולהגברת מעורבות התלמידים.
♦שיתופיות: הם מאפשרים עבודה שיתופית יעילה, דבר המקדם למידה שיתופית בין תלמידים ופיתוח מיומנויות של למידה שיתופית .
♦מחיר זול: הוזלת מחיר הספרים.
♦משקל נשיאה: הקטנת המשקל שהתלמידים נושאים.

ספרים דיגיטליים אינם חפים מחסרונות. ביניהם:

♦עיצוב מסיח דעת: עמודי ספר דיגיטלי עלולים להכיל יותר "רעש ויזואלי" מעמודי ספר מודפס (למשל תפריטים, כפתורי ניווט). אלה עלולים להסיח את הדעת ולעודד קפיצה של העין בין אובייקטים בזמן הקריאה.
♦ריבוי אפשרויות העלול להפריע ללמידה: אפשרויות החיפוש, הגלישה, השיתוף ועוד, עלולות להפחית ריכוז  ולעודד קפיצה למקומות שונים, קפיצה המנתקת מרצף הלימוד.
♦נחיתות הדפדפוף ביחס לספר המודפס: הדפדוף בין דפים פיזיים מקל מאד על ניווט במידע המצוי בספר. יכולת הניווט בספר דיגיטלי נחותה עדיין מזו של ספר מודפס. 
הספרים הדיגיטליים וספרי הלימוד הדיגיטליים בפרט כבר נמצאים אתנו ולא על מנת להיעלם. החלפת הספרים המודפסים בספרים הדיגיטליים היא רק עניין של זמן (לא רב להערכתי).  
יורם אורעד,מרץ 2013. אוחזר מתוך:"שלובים".

האם בכיתות הלימוד נעשה שימוש מקיף וחיוני בספרים הדיגיטאליים ? האם כל היתרונות המוזכרים לעיל יבוצעו ויאפיינו את החינוך החדש (ע"פ ד"ר יורם הרפז )? יאפשרו עבודה גם ובקבוצה ברשת? היעד של הבניית ידע יהיה מושכל ויעיל ?נבחין כי הידע מוגדר וצומח גם מבפנים? הלמידה תהיה בכל מקום ? גם בבית?  האם התלמיד יחקור ויעבד מידע באופן עצמאי ?




יום ראשון, 12 במאי 2013

אינטראקציה חברתית לימודית בסביבה מקוונת


לימודים באקדמיה במדינת ישראל מתנהלים היום בלמידה מסורתית משולבת עם למידה מקוונת בסביבות מתוקשבות. אי לכך נדרשים הסטודנטים להכיר את מיומנויות המאה ה- 21 כדי להתנהל בצורה מקצועית בסביבה הלימודית המקוונת .מתוך מאמרם של iqbal, kousar & ajmal .2011 ) )נראה כי הלמידה השיתופית חיונית מאוד להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה חברתית .
כמו כן ,ללמידה השיתופית היבט חשוב מאוד בסביבת למידה מקוונת  (רותם ופלד 2008 ) בפיתוח העצמי ובקידום הלומדים. הלמידה השיתופית מקוונת גורמת להעלאת האימון  בין החברים בקבוצה (hoter, shonfeld & ganayem 2009 ).
ממחקר שנעשה בקרב סטודנטיות במכללה בפרוייקט שנקרא "שליחות בגולה"  במכללה במרכז הארץ.סטודנטיות התנסו בקורס למידה מרחוק שהתקיים במהלך שהותן במשך חמישה חודשים בשליחות .
הממצאים נאספו מבלוגים וראיונות הסטודנטיות שעסקו באינטראקציות חברתיות ,השפעת הלמידה השיתופית המקוונת שקידמה את עבודתן והקשר החברתי שלהן.


הסטודנטיות דיווחו שתחושת ה"ביחד"  קידמה את ההתפתחות  החברתית  וכן ההווי החברתי המעודד בשיעורים המקוונים שיכלו לצפות ולשמוע אחת את השנייה  והביעו רצון לעזור בשיתוף רעיונות וחומרים כדי להיות לעזר בהוראה.
הכתיבה השיתופית- תרמה להן בפתרון בעיות לימודיות וחברתיות ובהתמודדות עם קשיים לימודיים.הן חשו שהן תורמות ונתרמות,רוצות לעזור ולהיעזר אחת בשניה .תרומתן כתורמות ונתרמות נבנתה דרך הלמידה השיתופית המקוונת. הסטודנטיות הביעו את הערכתן החיובית לאופי הקורס וחשיבות הקהילה המקוונת.


במחקר זה הבלוג היווה כלי יעיל לאינטראקציה חברתית בין סטודנטים ובין סטודנט למרצה.
מעניין מאוד שאי הידיעה וההתנסות בלמידה מקוונת לא היווה עבורם מכשול או מחסום ביצירת קהילה לומדת מקוונת.הן התאימו את עצמם ללא קושי לדרך למידה מרחוק . המרחק הפיזי ביניהן ותחושת הבדידות היוו זרז לניצול מלא של כל כלי התקשוב שעמדו לרשותן בקורס המקוון.


הן בעבודתי כמדריכת אשכול אני עדה לקבוצת תלמידים בכיתת ליקויי למידה שתורמים ונתרמים דרך הלמידה השיתופית המקוונת. התלמידים משקיעים מאוד באופן כתיבתם ודרכי ההבעה שלהם. האינטראקציה החברתית בולטת מאוד בשיח הקבוצתי ביניהם ותחושת ה"ביחד" נבנית ובולטת בלמידה המקוונת.

http://www.dreamstime.com/photos-images/community.html





-מקורות: 

זליקוביץ צ' ,ויסברג ש', שינפלד מ' (2013 ).אינטראקציה חברתית בלמידה שיתופית מקוונת.או"פ.ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2013 : האדם הלומד, בעידן הטכנולוגי , י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' קלמן, י' יאיר( עורכים). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2013

יום שני, 6 במאי 2013

כתיבה בסביבה מתוקשבת

         

הכתיבה איננה דיבור על נייר. הכתיבה מארגנת את המחשבה (ודרך הכתיבה אנחנו לומדים לדבר,ולחשוב, בצורה מאורגנת יותר).מספרו של ולטר אונג orality and literacy.


המחקרים שנערכו עד כה לגבי כתיבה בסביבה ממוחשבת התמקדו יותר בכתיבה בסביבה ממוחשבת של מעבדי תמלילים ופחות בכתיבה בסביבת אינטרנט. מחקר החלוץ של   Daiute,1983) ) מצא כי הכתיבה מיסודה היא תהליך איטי והמעבר של לומדים לכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים עם מחשבים הקלה רבות על הלומדים בפיתוח הכתיבה. (Daiute,1983).


ניתוח-העל של מחקרים אקדמאיים שהתפרסמו בנושא כתיבה במחשבים וסביבה ממוחשבת  A  meta-analysis of studies 1992-2002)   ) מצביע על כך כי יש התקדמות בכתיבה בסביבה הממוחשבת בשנים האחרונות , אם כי ההתקדמות היא יותר כמותית ולא בהכרח איכותית.  כלומר, הכתיבה שהייתה תמיד תהליך איטי ומייגע באוניברסיטאות ובבתי ספר הפכה ליותר זורמת ופחות מייגעת מנקודת הראות של התלמיד או הסטודנט. Amie Goldberg, Michael Russell & Abigail Cook, 2002)).


מחקרים כמו ה-Stanford Study of Writing, או של Becta מצביעים על כך שהסביבה הדיגיטאלית דווקא מעודדת  את הכתיבה.  


במהלך עבודתי כמורה לחינוך לשוני הובלתי קבוצת תלמידים בכתיבת עיתון מקוון .




נוכחתי לדעת כי :


  • הכתיבה בסביבה המתוקשבת מהווה בפני התלמיד מרחב מתוקשב הנתון בשליטתו ומאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת כתבות,חוויות .. בצורה גמישה ויצירתית.



  •  הכתיבה בעיתון איפשרה כתיבת רעיונות  שנבנו באופן הדרגתי וחשיפתם לאחרים.



  •  התלמידים גילו מוטיבציה רבה לכתיבה בעיתון המקוון.
  • אינטראקציה מורה- תלמיד – במרחב המתוקשב האינטראקציה היא תהליכית ומעניינת. תלמידים מודעים לכך שתוצר הכתיבה שלהם יפורסם והם משקיעים יותר בניסוח,במידת הפירוט ,היצירתיות והעיצוב.

  • תפקידי כמורה היה לתווך, לסייע ולהדריך אותם בתהליכי הכתיבה וכללי הניסוח והכתיבה.

בעבודתי כמורה לחינוך לשוני אני עדה כי ההוראה הניתנת לתלמידים לכתוב במעבד תמלילים לבצע את פעולת השמירה , לשלוח במייל למורה למטרת הצגה בכיתה (באישור התלמיד כמובן) לשם הדגמה של כתיבת סוגה מסויימת המקדמת תהליכי טיוט ,נראה כי תלמידים מגלים מוטיבציה לקידום הכתיבה יותר מכתיבה במחברת.

כתיבה זו מקלה על תהליכי כתיבה הכוללים הוספה, מחיקה ,ארגון המידע ועיצוב.

סביבת הלמידה הופכת את המשימה למהנה ואפקטיבית. כמו כן, היא מאפשרת דיאלוג מתמשך סביב הסוגה , לא רק בין המורה לבין התלמיד, אלא גם בין התלמידים לבין עצמם. התלמידים נחשפים למגוון סוגי כתיבות, מתרשמים מן הכתיבות שכתבו חבריהם.

התוצרים המפורסמים מעידים על תהליכי כתיבה ומעניקים לתלמידים עידוד וביטחון להמשך כתיבה בסביבה מתוקשבת.
Writing : Books, papyrus with feather pen and ink pot. Isolated on white background.










מקורות:




                      

יום שישי, 26 באפריל 2013

ניהול מידע


רשת האינטרנט מאפשרת לשמור קבצים ,סרטונים ,פריטי מידע כדי שנוכל לאחזר אותם מאוחר יותר מכל מקום.שמירת קבצים ב"ענן" מאפשרת נגישות לקבצים מכל מחשב ,מציאת קישור בקלות ובמהירות ,ארגון כל הפריטים המשוייכים לנושא מסויים, שיחזור קבצים שנמחקו מהאתר ,שיחזור גרסאות ישנות ויצירת כתובת אינטרנט לקובץ ושיתוף תיקיות עם אחרים.

לרשותנו מספר סביבות המאפשרות את שמירת פריטי מידע - אתרים וקישורים






לפנינו סרטון ארגון קבצים מהמחשב :



בניית המידע מאפשר שמירה במחשב אישי, לוקלי ושמירה ביישום "ענני" כאשר המימד יכול להיות אישי או עם שותפים כשהפורמט הטכנולוגי לאחסון "ענן" הם :טקסט,מולטימדיה,תיקיה,תגית

(שם שלי לקבצים /אתרים )

ברשת מבחר אתרים כאמצעי אחסון עננים: dropbox ,google drive  , sugarsync ,skydrive
סביבה חדשה לניהול מידע : copy - כתבה מעיתון y net

יעילות ויתרונות אמצעי אחסון עננים:

ü אתר לאחסון כל סוגי הקבצים באינטרנט.

ü יצירת תיקיות תאומות – במחשב האישי (לוקלי) וברשת (ענן).

 גישה לתיקיות בשתי דרכים:



  • ישירות מתוך האתר = מהענן


  • התקנת היישום היוצר תיקיה במחשב ומסנכרן את התוכן  עם האתר =מחשב לוקלי.



  •  שמירת קישורים ומציאתם בכל מקום.

  • שיתוף בתיקיית שיתוף ללא שליחה במייל.


כדי להחליט ולבחור בין האתרים והקישורים ניתן לקרוא את המידע בקישור הבא ולקבל מידע והשוואה על כל אתר של איחסון ענן.

להשוואה בין האפשרויות השונות מומלץ לקרוא את הכתבה מעיתון "גלובס" –
השירותים הטובים ביותר לאיחסון ושיתוף בענן

לא מעט אנו נתקלים במקרים של איבוד מידע חשוב ונחוץ לנו. הרשת מאפשרת אפשרויות איחסון ענן ומייעלת את עבודתנו הן בלמידה שיתופית /מסמכים משותפים והן בניהול קבצים ומידע .
בכל מקום בו אנו נמצאים ונזכרים במידע נחוץ , ניתן למצוא את המידע ,לשתף ולהשתמש בקבצים אותם אנו צריכים. 

לעיתים,בעבודתי, אני מרכזת מחוונים, דפי הנחייה בתחום החינוך הלשוני ויוצרת לי מאגר ידע נוח לניווט השמור במחשב האישי ובמיחשוב ענן. שמירה במיחשוב ענן מסייעת לי באופן יעיל ורציף להשתמש במחוון, במידע נחוץ לשיעורי שפה ואף בשיתוף חברה בכל התיקייה .
בעידן שלנו כיום ,עידן השיתוף ניתן לחסוך זמן לעמיתים לעבודה בחיפוש וארגון חומרים כשאני כבר ארגנתי אותו. כך ניתן להעשיר את הידע של כולנו כצוות ולייעל את העבודה .

חשיבות רבה לאיחסון ,ניווט מכל מקום ,שמירה ושיתוף בענן !

http://thinklink.in/decision-making/